תוכן

ט) עוד מצאתי בקונטרס אחד, של בעל התקון הנזכר קצת שינויים, וראיתי לכותבם, והם אלו: כשתאמר אדנ"י שפתי תפתח, תכוין לה' פעמים אדנ"י באופן זה, כי תתחיל בהם מתפלת ערבית, לכוין בשם אחד של אדנ"י הראשון שבכלם, ואח"כ שתים אחרים בשחרית, ושתים האחרונים במנחה, כי היום הולך אחר הלילה, כמש"ה, ויהי ערב ויהי בוקר. (בראשית א') וכשתאמר ברכת שומע תפלה בשחרית, במנחה, ובערבית, קודם שתאמר ומלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו, תאמר כך, ירמ"י או"א שתכפר לי על עון אשת איש, שחטאתי לפניך, מי אל כמוך נושא עון (וגו') ישוב ירחמנו (וגו'). תתן אמת (וגו'). ואז במלת נושא עון ההוא, שם תכוין כל הכונות הנז"ל כלם כאחד. ולא באמרך ויעבור כנז"ל. ג"כ עתה במלת נושא עון, תכוין אל ג' מיני שכ"ה הנז"ל, בשבעה פעמים מ"ה ושבעה פעמים אד"ם, וחמשה פעמים אדנ"י כנז"ל, כי כלם נרמזים במלת נש"א. בהוסיפך עליהם הוי"ה אחת פשוטה כנז"ל, כי עיקר כל אלו הכונות, הם בברכת שומע תפלה. וג"כ כשתטבול יום שני וששי, תכוין בכונות אלו עצמם כלם, במלת נושא עון.